למי אנחנו כותבים?
האם לכתוב טקסט שמדבר רק על עצמך מבלי להפיק מכך הארה נוספת לקורא על עצמו, או טקסט שבו הקורא מרגיש שהזמנת אותו פנימה לעולמך, שבו ירגיש שהוא נכנס למקום שבו הוא מזהה כל כך הרבה מהעולם שלו?
למי אנחנו כותבים? כל כותב מתרגם השראה באמצעות השפה הפנימית שלו. לא תמיד נהיר לנו אם השפה הפרטית שלנו מובנת לאחרים, או משמעותית להם. הרשות נתונה לכל כותב אם לשלב את הביטויים הפנימיים האלה בתצלום עולם רחב יותר שנתפס באותו רגע רק בעיניו.
מתי קורה הקסם? כשהקוראים מרגישים שהתצלום הפרטי הזה נוגע גם בהם ולא רק בכותב, ההשראה הופכת לדו-כיוונית גם אם חשבתם שאתם כותבים רק לעצמכם.
זהו היבט שנוי במחלוקת משום שבסופו של דבר אנחנו לא כותבים משום שיש לנו קהל, אלא יש לנו קהל משום שאנחנו כותבים. עם זאת, אם יצאת קצת מעורך כדי לוודא שמה שראית עבר בתרגום מדויק גם לקורא והניע אותו לראות מראות נוספים משל עצמו, יכול להיות שזה מה שמסמן לנו שהצלחנו לבטא השראה בכתיבה, כך שלא רק אנחנו נפעמים ממנה.
לפעמים אנחנו אכן כותבים כדי שאחרים ישמעו את הסיפור שלנו ויבינו מה שאנחנו רוצים לומר. לפעמים כתיבה היא גם בשביל אחרים ולא רק בשביל עצמנו.
למי אנחנו כותבים? כל כותב מתרגם השראה באמצעות השפה הפנימית שלו. לא תמיד נהיר לנו אם השפה הפרטית שלנו מובנת לאחרים, או משמעותית להם. הרשות נתונה לכל כותב אם לשלב את הביטויים הפנימיים האלה בתצלום עולם רחב יותר שנתפס באותו רגע רק בעיניו.
מתי קורה הקסם? כשהקוראים מרגישים שהתצלום הפרטי הזה נוגע גם בהם ולא רק בכותב, ההשראה הופכת לדו-כיוונית גם אם חשבתם שאתם כותבים רק לעצמכם.
זהו היבט שנוי במחלוקת משום שבסופו של דבר אנחנו לא כותבים משום שיש לנו קהל, אלא יש לנו קהל משום שאנחנו כותבים. עם זאת, אם יצאת קצת מעורך כדי לוודא שמה שראית עבר בתרגום מדויק גם לקורא והניע אותו לראות מראות נוספים משל עצמו, יכול להיות שזה מה שמסמן לנו שהצלחנו לבטא השראה בכתיבה, כך שלא רק אנחנו נפעמים ממנה.
לפעמים אנחנו אכן כותבים כדי שאחרים ישמעו את הסיפור שלנו ויבינו מה שאנחנו רוצים לומר. לפעמים כתיבה היא גם בשביל אחרים ולא רק בשביל עצמנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה