סוד ההחמצה של קסם האגדה למבוגרים
לא קל להקסים מבוגרים, ולכן שמחתי כשגיליתי
סדרה חדשה להתמכר לה בשעות הפנאי המעטות שלי (באתרי צפייה יישרה, כמובן). כשחיפשתי
מה כתבו עליה כבר ברור היה לי למה החמצתי אותה. אין לי מושג מי החליט לתרגם את שם הסדרה
Once upon a time ל"עד
עצם היום הזה"משום שהשם הזה מחמיץ את הקסם שבאגדה.
"היה היה פעם" הוא נקודת הכניסה
שלנו לכל סיפור או אגדה שאנחנו מספרים לעצמנו על המציאות, ובמיוחד כשאנחנו רוצים לסטות
ממנה. לפעמים האגדה משתלבת בחיים שלנו, לפעמים היא המעוף שלנו החוצה ממנה כדי להתמודד,
כדי להתנחם וכדי לעשות לעצמנו סיעור אונות כדי למצוא לה פתרון יצירתי.
מכל מקום, לטעמי לפחות, היא חייבת להתחיל
בנקודה שתסקרן אותנו ותניע אותנו לרצות לזרום איתה. "היה היה פעם" מתחיל
הרפתקה. "עד עצם היום הזה" מסכם אותה עוד לפני שהתחלנו בכלל את המסע. הוא
אינו מסקרן אותנו דיו כדי להיכנס, בעיקר כשהיום הזה הוא בדיוק אזור הזמן שאנחנו לא
רוצים להיות בתוכו כעת. בטח לא כשמספרים לנו סיפור.
כשאנחנו כותבים סיפור, אנחנו רוצים להתחיל
לצעוד אתו ולהגיע לסוף שלו לאט, אנחנו עושים זאת בהדרגה, בקשב רב לפיתולים בעלילה.
לא תמיד אנחנו יודעים בעצמנו לאן נגיע ואיך נשאיר אתנו את הקורא לאורך המסלול. הקסם
של קריאת הסיפור הוא הסוד של הכתיבה שלו. אם תקפצו לסופו, למה להישאר שם?
בדיוק משום כך, כשאתם מתחילים לכתוב פוסט,
סטטוס, סיפור או אפילו תוכן שיווקי לאתר שלכם, סקרנו אותנו בפתיחה שתגרום לנו לרצות
להיכנס לסיפור שלכם ולהישאר עם הקסם שבתוכו עד עצם היום הזה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה