תשמעו סיפור...

המטלה שקיבלה קבוצת הכתיבה שלי הייתה בעיניהם ערטילאית במיוחד: לכתוב על מצב של אי נוחות או יציאה מאזור הנוחות. אמרתי להם שמכיוון שהרוב בוחרים לכתוב על מה שמוכר להם ומדבר אל לבם, אני רוצה לנסות אתם כתיבה על מצב שהם לא מכירים או לא חשים בו בנוח. זהו אתגר מעניין לכל אדם כותב, לנסות להבין מה שלא מסתדר לו כמו שהוא מכיר, ולמה הוא בוחר לשים לב בזמן כזה. באתי בידיעה ברורה שיהיה טוב, כי אני כבר מכירה אותם. הם תמיד מלמדים אותי משהו חדש על העולם שלהם ובכלל. הסיפורים היו נהדרים, לכולם היה סוף מפתיע שסחף את כולנו וגרם לנו לפקוח עיניים גדולות מתימהון. האפשרויות בלתי מוגבלות פשוטו כמשמעו דווקא כשהאדם מנסה להסתגל למצב שלא הורגל בו והוא חייב לשרוד, או להסתגל, או להתעשת. אמרתי להם שאני כבר החלטתי שבשבילי המפגש השבועי אתם הוא כמו שעת סיפור. אני באה לשם בגלל אותן סיבות שגורמות לי לכתוב או להקשיב לאנשים - כדי לשמוע סיפור טוב. הם מוכיחים לי מדי שבוע שברחבי הארץ יש אנשים שטרם שמעתם את הסיפור שלהם וכתבתם אותו. זה הרבה יותר טוב בעיניי לפעמים מלקרוא ספר קאנוני רב מכר, שהסיפור שלו לא מדבר אליי. הם כן.